ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
4020-08
28/07/2011
|
בפני השופט:
חנה קיציס
|
| - נגד - |
התובע:
ישראל לוי
|
הנתבע:
1. דוד שחר
2. מינה פלד
|
| פסק-דין |
1. ביום 25/5/06 נחתם בין אשת התובע , ובהסכמת התובע ,לבין הנתבע הסכם שכירות (להלן "ההסכם"),באשר לבית ברח' מוצקין 12,יהוד (להלן:המושכר). ההסכם נחתם על דעתו של התובע.
ע"פ ההסכם שכר הנתבע את המושכר לצורך מגורים, למעט המחסנים בחצר הבית, אשר נשארו בחזקת המשכירים. בחצר המושכר שכנה נגריה אשר בה אחסן התובע עצים ומכונות.
להבטחת חיוביו ע"פ ההסכם, מסר הנתבע לתובע 4 שטרי חוב כ"א על סך 3,000$. השטרות נחתמו ע"י הנתבע והגב' מינה פלד הנתבעת חתמה כערבה לתשלום השטרות.
2. שטרי החוב הוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל 20-02343-08-2. ביום 10/04/2008 הגישו הנתבעים התנגדות לביצוע השטרות וביום 23/06/2008 התקבלה ההתנגדות וניתנה לנתבעים רשות להתגונן (בשא 1587/08).
3. לטענת התובע הנתבע עזב את המושכר בסוף יולי 2007 או תחילת אוגוסט 2007, מבלי להודיע על עזיבתו ומבלי שמסר את מפתחות הדירה. המפתחות נמסרו לבסוף רק ב16/9/07.
לטענת התובע הפר הנתבע חיוביו ע"פ הסכם השכירות כדלקמן:
א. אי תשלום דמי שכירות ממועד העזיבה ועד למועד מסירת המפתחות-סך של 5,500 ש"ח .
ב. אי תיקון הנזקים שנגרמו למושכר ולגינת המושכר.
ג. התובע נאלץ לתקן חלק מהנזקים בעצמו ולא היה באפשרותו להשכיר את המושכר בפרק זמן זה- על הנתבע לשלם לו חודש שכירות נוסף בסך 5,500 ש"ח.
ד. הנתבע לא שילם חוב לעיריה בסך 5,590 ש"ח
התובע צירף חוו"ד מומחה על פיה נגרם למושכר נזק בשיעור של 33,426 (ערך משומש).
4. הנתבע טוען כי התובע הפעיל את הנגריה והרעש הוא זה שהביא אותו לפנות את המושכר. עוד לטענתו פינוי המושכר נעשה בהסכמה לאחר שהמשכירים נזקקו למושכר לצורך מגורים בו. הנתבע מכחיש את הטענה כי נגרמו נזקים למושכר ולטענתו הוא מסר את מפתחות הדירה לאשתו של התובע
ביום הפינוי , 12/8/07.
קיצור תקופת השכירות
5. לטענת התובע, הנתבע נטש את המושכר לפתע, מבלי תיאום מוקדם.
הנתבע טוען כי התובע ואשתו הפריעו לשהותו במושכר בכך שנכנסו לשם ללא רשותו, פעם התובע נכנס למושכר בחודש אפריל 2007 ולקח אקדח ופעמים נוספות אשתו הגיעה למושכר להפגין נוכחות במקום. עוד הוא טוען כי התובע השתמש במחסן להפעלת הנגרייה והדבר הפך למטרד.
בסופו של דבר, התברר לנתבע כי התובע חפץ לחזור ולהתגורר במושכר ועל כן הוא הסכים לקיצור תקופת השכירות, תוך שהוסכם כי הוא יעזוב את המושכר מיד כאשר ימצא דירה
חילופית.
6. הנתבע לא שיכנע אותי כי התנהגות התובע ואשתו היא זו שגרמה לו לקצר את תקופת השכירות. לא השתכנעתי כי התובע השתמש במכונות שאוחסנו בנגריה ולא השתכנעתי כי שהותו שם גרמה רעש שהינו בגדר מטרד. הגב' זנקו מטעמו של הנתבע העידה כי לא שמעה כל רעש מהמחסן ועדותה זו תומכת בעדות התובע ועדיו, להם האמנתי, כי לא נעשה שימוש במחסן.
התובע מודה כי נכנס למושכר פעם אחת ללא רשות מהנתבע בכדי לקחת אקדח שנשכח שם (עמ' 22-23 לפרוטוקול). האמנתי גם לעדות הגב' זנקו כי אשת התובע התפרצה למושכר בהעדר הנתבע (עמ' 33 לפרוטוקול). ביקורים אלו, בוודאי גרמו אי נעימות לנתבע אך לא השתכנעתי כי אלו הניעו אותו לסיים את תקופת השכירות, ולא הוכח בפני כי הנתבע דרש את סיום השכירות בעקבות אותם ביקורים.